קשר אמביוולנטי בין מדינה דמוקרטית וארגון התנדבותי – המקרה של זק"א
ד"ר שוש שור, המכללה האקדמית אשקלון, אונ' בר-אילן
shoshshor@gmail.com
המחקר אודות זק"א המתפרש על התקופה האחרונה – שנים 1990-2011, מתבסס על עקרונות הפרדיגמה האיכותנית-קונסטרוקטיבית, המתאפיינת ביחסה ההוליסטי לתופעות. הפרדיגמה הפרשנית-הבנייתית, הנגזרת מכך, מביאה בחשבון את הבעיות המתודולוגיות הקיימות – אפיסטמולוגית - תקופת חיים קצרה של זק"א, העדר שקיפות, צורת קבלת החלטות, נרטיב "מטעם", ו"חוק זק"א" הנמצא עדיין על שולחן הדיונים – כל הנאמר לעיל, בונים מציאות הוליסטית מסוימת במסגרתה מסתמנת מגמה עקבית והקשרית בין זק"א למדינה.
מטרת המחקר היא לבדוק את האסטרטגיה של זק"א, כארגון משנה אידיאולוגיה. שאלת המחקר היא האם וכיצד ארגון זק"א, באמצעות לגיטימציה חברתית רחבה, משנה מדיניות, משפיע על חקיקה ופוגע במשילות המדינה? שיטת המחקר היא ניתוח תוכן, ראיונות מאמצעי התקשורת, פרוטוקולי ישיבות כנסת ישראל, פסקי דין, התבטאויות ומעשים בשטח.
אפיון האסטרגיות שבהם ארגוני NGO, עוסקים במדיניות התכנון ומשמשים כדי להגביר את הדמוקרטיה בספרה הציבורית בעולם בכלל, ובישראל בפרט, מראה על פעילות בשלוש ספירות:
- המרחב כתוצר חברתי
- ארגוני ה-NGO כגורם מאזן פוטנציאלי לכוחה הרב של המדינה
- מתנגדי הגישה הליברלית- ארגוני ה-NGO למעשה כמחליפים את תפקיד מדינה הרווחה כתוצאה ממדיניות ניאוליברלית.
מיון ארגוני ה-NGO כולל קטגוריות של פעילות כלל חברתית או מיגזרית, מימון ואידיאולוגיה מנחה. המחקר אודות זק"א בא לבחון את הקשר בין מדינה לבין ארגון התנדבותי, הפועל עבור כלל הציבור, ושינה את המדינה באמצעות שימוש בחוקי המדינה נגד המדינה עצמה, ובכך אילצה את המדינה לבחון מחדש את משילותה. משילות היא פונקציה של לגיטימיות ממשלתית וחקיקתית להפעיל סמכות ומדיניות.
כאשר מדינת ישראל הדמוקרטית השאירה חלל בזיהוי קרבנות אסון, (למעט קורבנות חללי מערכות ישראל (בהן הרבנות הצבאית האחראית הבלבדית לזיהוי החללים ולטיפול בהם), על מנת שלא להעמיק את השסעים בחברה, נכנס לחלל ארגון חרדי, התנדבותי – ארגון זק"א, שהפך מהר מאד לארגון בינלאומי.
התהליך היה מהיר - המבנים החוקיים במדינה קיבלו את זק"א בברכה – ב- 1995 - ארגון זק"א הוכר ע"י 'המוסד לביטוח לאומי' כארגון שיכול להפעיל מתנדבים, וב- 1999 הוכר כארגון המטפל בקבורה וב-2003 הוכר כ"ארגון עזר לחירום" ע"י שר הביטחון וככזה הוא מהווה חלק מהמענה המשולב אותו מוביל פיקוד העורף בעתות חירום ומלחמה. לפיקוד העורף הסמכות להדריכו ולהפעילו בשעת חירום ע"פ צורך.
ממצאי המחקר מראים כי שלוש הכרות אלה יצרו NGO רב-פעלים, בעל נגיעות בתחומים הרגישים ביותר בחיי אומה – קבורה, סוג קבורה, תרומת והשתלת איברים. שאלת תרומת זק"א למידת הדמוקרטיה הישראלית עלתה על הפרק, כאשר זק"א יצא בגלוי נגד תרומת איברים מן המת ושרפת גופות.
כאשר המדינה הבחינה כי משילותה נפגעה ע"י כפיית אידיאולוגיה מסוימת עליה, היא ניסתה למסד את מערכת היחסים בינה ובין זק"א וזאת במסגרת חוק זק"א.הצעת חוק זק"א מ-2011 נועדה למסד את זק"א במסגרת סמכות תפעולית ומימונית של המדינה, ובכך למנוע מזק"א להפוך לגורם לעומתי למדינה בנושאים הנמצאים במחלוקת כגון – ניתוחי מתים, השתלת איברים מן המת ושרפת גופות לפני קבורתם.
תוצאות המחקר מראות על בעייתיות בהעברת חוק זק"א בצורתו הנוכחית, וזאת בשל סירובה של זק"א לקבל עליה הגבלות במסגרת חקיקה קיימת במדינה – כגון תרומת איברים, המעוגנת בחוק, אולם זק"א לא יכולים לקבל חוק זה ולכן, לא יקבלו את חוק זק"א כאשר זה יחייבם לכך.