על נגישות ורגישות: צרכנות פוליטית וצדק חברתי בישראל

מר עומרי שמיר, דוקטורנט, המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, החוג לפוליטיקה וממשל, המכללה האקדמית אשקלון

Shamiro1@zahav.net.il

המחאה של קיץ 2011 היוותה נקודת ציון חשובה בתולדות המחאה החברתית בישראל. המאהלים שקמו במרכז ובפריפריה, הפגנת המיליון והסיקור התקשורתי הנרחב בדרישת העם לצדק חברתי ייזכרו לעד כתמונות הקיץ החולף. אולם, מבט לאחור בזמן, לשבועות שקדמו לגל מחאה זה, מגלה כי ראשיתה במחאה קטנה הרבה יותר, מחאת הקוטג' או ליתר דיוק "חרם הקוטג'" שהוכתר כחרם הצרכנים הגדול בישראל. בניגוד לדעה הרווחת, אין זו הפעם הראשונה שבה יזמים פונים לציבור בקריאה להשתמש בכוחו הצרכני על מנת לקדם צדק חברתי. אסטרטגיה פוליטית זו המוגדרת בספרות כ"צרכנות פוליטית" (Political Consumerism) הופכת לשכיחה יותר ויותר בדמוקרטיות מערביות בכלל ובישראל בפרט. הרצאה זו תתמקד בניתוח פעילותה של עמותת "במעגלי צדק" כיזם חברתי-פוליטי המאמץ את הצרכנות הפוליטית במטרה לחולל שינוי חברתי ופוליטי ביחס לשתי סוגיות: נגישות לבעלי מוגבלויות וזכויות עובדים.

הטענה המרכזית בהרצאה היא כי הבחירה באפיק פעולה של "צרכנות פוליטית" מתרחשת על רקע שלושה תהליכים מבניים. הראשון, תרבות פוליטית לקויה שבה לאור משבר הדמוקרטיה וכשלי הממשל מתעוררת בעייתיות ביכולתה של המדינה לעצב וליישם מדיניות ציבורית יציבה והולמת. השני, התרחבות השפעתם של תהליכי הגלובליזציה והליברליזציה לצד עלייה בכוחם וחשיבותם של שחקנים כלכליים. השלישי, התחזקותם של ערכים פוסט-מטריאליסטיים המדגישים רגישות חברתית וסביבתית. בהינתן תנאים אילו מתגברת מידת חוסר שביעות הרצון הציבורית מטיפולה של המדינה בסוגיות הללו ומועלות מצידו של היזם קריאה לתיקון המצב. עוד נטען בהרצאה כי הבחירה בצרכנות הפוליטית משקפת הערכת סובייקטיבית נמוכה אודות רמת המשילות הפוליטית המובילה את היזם לתור אחר ערוצי "פוליטיקה אלטרנטיבית" דוגמת הצרכנות הפוליטית העוקפת את הממשל ופונה ישירות אל השוק. כך מבקש היזם להעביר את המאבק מן הזירה הפוליטית הפורמאלית אל השוק ההופך לאחרונה לזירה פוליטית בלתי פורמאלית בה הכוח הצרכני הוא שם המשחק. בנוסף לכך, נדון גם בתוצאותיה ובהשלכותיה של ההחלטה לבחור בצרכנות הפוליטית כאסטרטגית פעולה. הדבר יעשה על ידי בחינת רציונאל התגובה הן של העסקים כלפיהם פונה היזם והן של המערכת הפוליטית-בירוקרטית. בחינת טענות אילו מתבססת על סדרת ראיונות חצי מובנים שנערכו בשנת 2010 עם בעלי תפקידים שונים בעמותה כמו גם על ניתוחם של נתונים קיימים כגון עלונים וחומרי הסברה, כתבות ומאמרים מן העיתונות היומית והמקוונת, דו"חות מבקר המדינה ופסקי דין של בתי המשפט.