Untitled Page

מחאת האוהלים: בין פוטנציאל לשינוי בממשליות לשמרנות כלכלית-פטריארכאלית

ד"ר אראלה שדמי, מכללת בית ברל

ההרצאה תבחן שני כיוונים מנוגדים של מהלכי המחאה: מהלך טרנספורמטיבי, המעורר תקוות לשינוי רדיקלי בחברה ובממשל, ומהלך שמרני, המאמץ עמדות וגישות מקובלות, העלולות לקבע את החברה בישראל לשנים רבות.

מאז שהתפיסה הניאו- ליברלית השתלטה על החברה והכלכלה, לא הצליח השמאל בעולם המערבי, עד כה, להציע ולקדם השקפת עולם חליפית, הכורכת כלכלה, ממשל וערכים כדי שתהיה אלטרנטיבה לניאו ליברליזם רחב היריעה. נדמה לי, ואומר זאת בזהירות הראויה, שמחאת האוהלים – בהמשך למחאות בעולם הערבי, באירופה, באמריקה הלטינית ואפילו בוויסקונסין ובניו יורק – מתחילה לשרטט תפיסה חדשה, מהפכנית, של החברה והממשל בישראל. תפיסה חדשה-ישנה זו בנויה לא רק על סוציאל-דמוקרטיה אלא, מה שאולי מרתק יותר, על שלושה יסודות: קהילות מקומיות, חכמת העם ומערכת ערכים חדשה, שבלעדיה שום שינוי לא יכול להתקיים לאורך זמן. אלו מעידים כי מחאת האוהלים מזמנת אפשרות לתמורה רדיקלית בממשליות בישראל. אך המתחים הפנימיים בין מאהלי המחאה, במיוחד בין גן לוינסקי בתל אביב וגן הסוס בירושלים ובמידה מסוימת גם פעילים בחיפה "האדומה" לבין רוטשילד ואגודת הסטודנטים – מעידים על חילוקי דעות עמוקים יותר במיוחד בשני תחומים: קפיטאליזם ופטריארכיה, או הפטריארכיה הקפיטליסטית.

הדיון המתנהל בין ועדת טרכטנברג לבין ועדת ספיבק/יונה אינו מעמיד בספק את הפטריארכיה הקפיטליסטית אלא נע בין עמדות שונות (ניאו ליברליזם ומדינת הרווחה) שמקבלות אותה כדבר נתון ומסתפק בדרכים להקלת שילובן של נשים, עניים וקבוצות מוחלשות בחברה ובתעסוקה. בכך הוא משמר (בדומה למחנה המכונה השמאל בישראל) את הכלכלה הבנויה על ניצול שלושת הקולוניות: נשים, טבע והעולם השלישי, ועמן – ערכים של רווח, תחרות וצרכנות. בכך אין כל בשורה אמיתית לחברה בישראל, במיוחד בכל הנוגע לשלום, לנשים ולהרכב המעמדי בתוכה.

ההרצאה מתייחסת לתחילתו של מחקר במחאת האוהלים המיועד להבין, בין השאר, מדוע היא סחפה המונים. מבחינה מתודולוגית, יוצגו ממצאים ראשונים מקריאה ביקורתית של מסמכי ועדת טרכטנברג ושל הצעות צוותי חזון ומנהל ציבורי מטעם צוות ספיבק-יונה, שהועלו באתר המחאה ושל הצעה מפורטת שעלתה במאהל כרמיאל ובאתר אוהל. המחקר מתאר ומנתח את שלושת המגמות - קהילתיות, חכמת העם והערכים - כפי שהתרחשו במהלך חודשי קיץ 2011. אטען, בין השאר, כי תפיסות אלו הן המשך למגמות חברתיות ערכיות וקהילתיות שהחלו להתרחש בישראל בתגובה לניאו-ליברליזם ואפשר למצוא את מקורותיהן בין השאר במסורת יהודית ובמסורת ילידית (למשל, הזפטיסטים) וכמובן, במעורבות חברתית במסגרת תנועות לשינוי חברתי וארגוני המגזר השלישי. בנוסף, יוצעו דרכים למיסוד כיוונים אלו (במיוחד – הקמת הרשות הרביעית) ואגע גם בכמה ממגבלותיה של מהפכה כזו – הפער בין עבודת הצוותים לעמדות שעולות באתר ובקהילות המקומיות, ובמיוחד הצורך להשלים את המהפכה בתחומי הכלכלה הקפיטליסטית והחברה הפטריארכאלית.