המורכבות והדינמיות של תפיסת הצדק החלוקתי בישראל

מר אסף רוטמן, תלמיד מחקר, החוג לסוציולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, assafrot@post.tau.ac.il

הדרישה לצדק חברתי, שהועלתה בתוקף במסגרת המחאה הציבורית שפרצה ברחבי ישראל ביולי 2011, מעוררת שאלות ודילמות אודות פירוש רעיון הצדק. כמו בספרות העיונית בנושא, נראה כי גם בציבור אין תמימות דעים לגבי דמותה של חברה צודקת וכי משמעויות שונות מוקנות למושג זה. הבנת המשמעות של הדרישה לצדק חברתי הכרחית לצורך גיבוש ויישום של מדיניות חברתית שתוכל לקדם את הצדק החברתי בישראל ושתוכל לזכות בלגיטימציה ציבורית רחבה.

מתוך ניסיון להבין פן אחד מבין משמעויותיו הרבות של רעיון הצדק, מתמקד המחקר הנוכחי בשאלה מהו 'צדק חלוקתי' בישראל. המחקר עוסק במושג כרעיון תרבותי אשר משמעויותיו מובנות בתהליך חברתי. תהליך זה, כמובן, תלוי בהקשר התרבותי, הכלכלי, הפוליטי וההיסטורי שבמסגרתו הוא מתרחש, ולכן הבנת משמעות הצדק החלוקתי אינה יכולה להיות מנותקת מההקשר הרחב יותר. בהתאם לכך, המחקר בוחן כיצד השתנתה תמיכת הציבור במשמעויות שונות המוקנות לרעיון הצדק החלוקתי, ודן בשינויים בתפיסות הצדק לאור התפתחויות מרכזיות בחברה ובכלכלה. במיוחד נבחנת ההתאמה בין אימוץ המדיניות והשיח הניאו-ליברליים בכלכלה ובפוליטיקה הישראלית לבין תפיסות הצדק אשר קונות אחיזה בציבור. לצורך כך נערך ניתוח כמותני של סקרי דעת קהל שהתקיימו בישראל החל מסוף שנות השבעים ועד התקופה הנוכחית, ואשר מאפשרים להשוות את רמת התמיכה הציבורית בעקרונות צדק שונים בשנים שונות.

הניתוח חושף תפיסת צדק דואלית, שמקיימת הבחנה בין שיפוט חלוקת המשאבים בין יחידים בשוק החופשי לבין שיפוט התוצאה החלוקתית הכוללת בחברה. מצד אחד, עקרונות מריטוקרטיים מבוססי שוק חופשי זוכים לאהדה רבה וקונסנסואלית בציבור, שפירושה הצדקה של אי-שוויון. מצד שני, קיימת דרישה ברורה וגוברת להגבלת אי-השוויון ולצמצומו ברמת החברה בכללותה. תוצאות אלה מצביעות על אימוץ השיח הניאו-ליברלי מחד, ועל המשכיותו של שיח שוויונאי וקולקטיביסטי מאידך.

המחקר מלמד על קיומו של פער בין תפיסות הצדק בציבור לבין המדיניות החברתית בישראל ותוצאותיה. פער זה, אשר התעצם לאחר המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, מהווה חלק חשוב בהסבר הרקע לפרוץ המחאה הציבורית בקיץ 2011. הפער בין תפיסת הצדק החלוקתי לבין המדיניות בפועל מעיד על בעיית הלגיטימציה של המדיניות הניאו-ליברלית שקודמה בישראל בעשורים האחרונים ועל כך שתהליך גיבושה אינו קשוב לציבור ואינו הולם את התפיסות הרווחות בקרבו. בהתאם לכל זאת, המחקר מבקש להצביע על חשיבות בחינת העמדות הנורמטיביות בציבור כשלב הכרחי בתכנון המדיניות החברתית.