Untitled Page

אסטרטגיות חדשות של משילות חברתית במדינת הרווחה הישראלית: פגיעה בעוצמת המדינה או עיצובה מחדש?

מר אסא מרון, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון

גישות שונות של משילות (Governance) וממשליות (Governmentality) מתארות דינאמיקה בה המדינה נאלצת להיעזר בשחקנים לא-מדינתיים במסגרת תהליכי עיצוב, מימון ויישום המדיניות החברתית במהלך שני העשורים האחרונים. הדבר נובע מקשיים שונים עימם מתמודדת המדינה בעידן הנוכחי: אידיאולוגיות (ניאו) ליברליות פוגעות בלגיטימיות של מעורבות המדינה, הטרוגניות ומורכבות חברתית גדלה מאתגרות את יכולותיה של המדינה לספק מענים מותאמים, ומגבלות תקציביות מגבילות את יכולתה להתערב בבעיות חברתיות ישנות וחדשות. גישות אלה גורסות כי שיתוף פעולה גובר בין שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים מאפשר למדינה להמשיך ולתפקד למרות המגבלות, מצד אחד, אך מסכן את האוטונומיה שלה ומאתגר את עוצמתה וסמכותה; מארגון ריכוזי רב עוצמה הופכת המדינה לשחקן אחד בזירה מרובת שחקנים.

בהרצאה זו אבקש להתווכח עם גישות אלה ולטעון כי צורות חדשות של משילות חברתית עשויות לשרת את המדינה – וליתר דיוק שחקני מדינה מסוימים – ולשמש כאסטרטגיות פוליטיות המשמשות לשימור עוצמה. באמצעות ניתוח שני מקרי בוחן של עיצוב מערכות שירותים חברתיים בישראל בין השנים 1997-2010 – תוכנית מרווחה-לעבודה ("תוכנית ויסקונסין") והשירותים לילדים ונוער בסיכון – אטען כי השימוש בשחקנים לא-מדינתיים לא פגע באוטונומיה ובעוצמה של המדינה, אלא להיפך, העצים אותה ואפשר לה לייצר צורות חדשות של ניהול חברתי למרות התנגדות של שחקנים שונים. הקמת מנגנוני פיקוח וויסות חברתי הפועלים לכאורה "הרחק מהמדינה", אך למעשה מתנהלים בהתאם לרציונל הפוליטי-כלכלי ולאינטרסים של שחקני מדינה דומיננטיים, מאפשרים לעצב ולמצב את המדינה מחדש. בהמשך לגישות סוציולוגיות אשר קראו להחזיר את המדינה למרכז הניתוח הפוליטי אציע את המסגרת המושגית של "המדינה ההטררכית" להבנת צורות חדשות של משילות חברתית בתקופה המתאפיינת באתגרים, אך גם באפשרויות חדשות, לפעולה והתערבות מצד המדינה.

ההרצאה מבוססת על עבודת מחקר לדוקטורט שנמצאת כעת בשלבי סיום. המתודולוגיה משלבת בין ניתוח מוסדי-היסטורי (באמצעות ניתוח מסמכים וראיונות עם בעלי תפקידים) של מאבקים ושיתופי פעולה בין שחקנים מדינתיים ופרטיים ברמת המאקרו אשר עיצבו את מנגנוני המשילות, לבין בחינה וניתוח אתנוגראפי (באמצעות תצפיות וראיונות) של יישום השירותים והשלכותיהם על האזרחות החברתית ברמת המיקרו (street-level bureaucracy).