מדד מחיה בכבוד

ד"ר עירית קינן, המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה

מר רמי הוד, המכון לאחריות אזרחית, המרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה

irituke@gmail.com, ramihod@gmail.com

בקיץ האחרון זכה המושג "מחיה בכבוד" לתהודה רחבה בשיח הציבורי בארץ. למרות העדר הסכמה על מהותו והיקפו, ניתן לזהות ביחס אליו שתי גישות מרכזיות: הראשונה מסתפקת במימדים הפיזיולוגיים הבסיסיים של הקיום האנושי כגון מזון ודיור; ואילו השנייה כוללת גם תחומים חברתיים כגון חינוך, תקשורת ותרבות. הגישה השנייה באה לידי ביטוי בפסיקה של בית המשפט החוקתי בגרמניה, שקבעה בשנת 2010 כי "הזכות הבסיסית לקיום מינימאלי בכבוד, מטרתה להבטיח לאנשים החיים בעוני את התנאים החומריים הדרושים לקיומם הפיזי ואת התנאים הדרושים להשתתפות מינימאלית בחיים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים". זאת, בשונה מהחלטת בית-המשפט העליון בישראל משנת 2005, שדחייתו את עתירתם של אזרחים וארגונים חברתיים כנגד קיצוץ הקצבאות, משקפת תפיסה שמצמצמת את משמעות המחיה בכבוד למימדי הקיום הבסיסיים בלבד.

יחד עם זאת, בית המשפט העליון ביקש כי יינתן מענה לשאלה: מהו הרף המינימאלי לקיום אנושי בכבוד? מדד מחיה בכבוד מבקש לתת מענה לשאלה כבדה זו.

בהרצאה תוצג הגישה המרחיבה של מחיה בכבוד, אשר עולה בקנה אחד עם תפיסתו של הפילוסוף נתן רוטנשטרייך, שמטילה על החברה אחריות לכך שהפרט בתוכה לא יאלץ לחיות "רק כיצור ביולוגי או פיסי" ולתרגם את העולם "לשפת המישורים האלמנטאריים של קיומו"; אלא תינתן לו הזדמנות לעצב את הדמות האנושית של חייו ושל חיי החברה בה הוא חי.

המתח שהתגלה בקיץ האחרון בין המדיניות החברתית-כלכלית לבין הציבור שנושא בתוצאותיה, מחייב לנקוט בגישה שונה מזו שננקטה עד היום ולשלב את הידע והצרכים של הציבור שאליו מכוונת אותה מדיניות. בהתאם לכך, הגישה שמציע פרויקט 'מדד מחיה בכבוד' מעוגנת באופן עמוק בדפוסי המחיה של קבוצות מגוונות בישראל ולוקחת בחשבון את המאפיינים והצרכים שלהן. המסגרת התיאורטית עליה נשען המדד ממוקמת בתוך המרחב של תפיסות חברתיות-הומניסטיות; תפיסות פילוסופיות-כלכליות המגולמות במשנתו של הפילוסוף נתן רוטנשטרייך ובגישת היכולות של הכלכלן אמרטיה סן; ומפרשנות משפטית ברוח פסיקתו של בית המשפט בגרמניה.

החידוש במדד נובע הן מגישתו המרחיבה והן מאופן בנייתו, שמתבסס על שילוב בין ידע של מומחים לבין ניסיון חייהם של האנשים שלמציאות חייהם הוא מיועד. שילוב זה מבקש לצרף "כסאות נוספים" מתוך האוכלוסיה שבה מדובר, אל השולחן שבו מעוצבת מדיניות חברתית.

נתוני הלמ״ס שיוצגו בהרצאה לקוחים מסקר הוצאות משקי הבית בישראל משנת 2009, שהוא הסקר המלא האחרון שפירסם הלמ"ס. הצגת הפערים בין הגישה המצמצמת של מחיה בכבוד לזו המרחיבה תומחש בהרצאה באמצעות ניתוחים של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הממצאים ינותחו תוך השוואה של הוצאות החמישון התחתון ושל החמישון השני על רקע תמונת ההוצאות הנדרשת לפי הגישה המרחיבה של מחיה בכבוד.