מדיניות ביחס לשילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה: התפתחות היסטורית וגורמים מעצבים בעשור הראשון של מדינת ישראל
מר רוני הולר, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית
roniholler@gmail.com
אחת המשמעויות התיאורטיות של המודל החברתי של מוגבלות היא כי הבנת גורמי הדרתם של אנשים עם מוגבלויות משוק העבודה, מחייבת אותנו לעסוק לא רק בהיבטים הרפואיים והשקומיים של אלו, אלא גם באופייה של המדיניות החברתית והתעסוקתית הננקטת כלפיהם. בין השאר, מחייב הדבר גם את הבנת התפתחותה ההיסטורית של מדיניות זו. אף על פי כן, המחקר על אודות התפתחותה ההיסטורית של המדיניות התעסוקתית ביחס לאנשים עם מוגבלויות בישראל הינו מועט יחסית, ועוסק ברובו בתיאור התפתחותה של מדיניות זו ופחות בניסיון להסבירה. יתר על כן, רוב רובו של מחקר זה עוסק בהתפתחותן של מערכת הקצבאות, תוך מתן דגש מועט יחסית על מערכות חברתיות ופרקטיקות אחרות של מדיניות תעסוקתית.
בהצגה זו אבקש לתת מענה לפער מחקרי ותיאורטי זה ובעקבות כך לתאר ולהסביר את התפתחותה ההיסטורית של המדיניות התעסוקתית כלפי אנשים עם מוגבלויות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל. בתקופה מכוננת זו של העשור הראשון גובש חלק מרכזי מהדפוסים והעקרונות אשר ליוו את המדיניות התעסוקתית כלפי אנשים עם מוגבלויות בעשורים הבאים. בין השאר, בתקופה זו גובשה ההיררכיה הברורה, לעיתים אף מפלה, שבין מדיניות המיועדת לאנשים שנכותם נגרמה עקב שירות צבאי לבין זו המיועדת לאנשים שנכותם נגרמה להם בנסיבות אזרחיות. בהצגתי אבקש לעמוד על היררכיה זו תוך שימוש בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), אשר חוקק ב-1949 מיד עם סיום המלחמה, ואשר היווה במשך תקופה רבה גולת הכותרת בכל הקשור למדיניות תעסוקתית כלפי נכי צה"ל. בהמשך לכך, אבחן את הגורמים השונים שהובילו לעיצובו של חוק זה, ואעמוד על השפעתו הדיפרנציאלית ביחס לאנשים עם מוגבלויות.
ההצגה מהווה חלק מעבודת הדוקטורט, הנערכת בימים אלו ואשר בה נבחנת התפתחותה ההיסטורית של המדיניות התעסוקתית כלפי אנשים עם מוגבלויות מהקמתה של מדינת ישראל ועד שנות התשעים המאוחרות. מבחינה מתודולוגית, עבודה זו עושה שימוש בחקר מקרה היסטורי, בו המקרה הנבחן משמש על מנת לנסח טענות תיאורטיות בעלות תקפות רחבה יותר. במקרה זה, בחינת התפתחותה ההיסטורית של המדיניות התעסוקתית כלפי אנשים עם מוגבלויות משמשת אתר לבחינת האופן בו מוסדות, סוכנים פוליטיים ורעיונות משולבים יחדיו בתהליך ההיסטורי של עיצוב מדינת הרווחה הישראלית. מבחינת סוג הנתונים נעשה שימוש בנתונים איכותניים וכמותיים, אשר נאספו ממספר ארכיונים רלוונטיים, ובהם: גנזך המדינה, ארכיון צה"ל, מכון לבון, וארכיון הכנסת.