מתווה לחיזוק מעמד הביניים ולצמצום עוני ואי שוויון ומחאה חברתית

ד"ר דניאל גוטליב, המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון

מירי אנדבלד, המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון

אלכסנדר פרומן, המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון

danielgt@nioi.gov.il

בתקופה זו אנו עדים להתגייסות חסרת תקדים במקומותינו ובמקומות אחרים בעולם של ציבור רחב בדרישה לכינון "צדק חברתי". מובילי המחאה מעצימים בזעקתם את קובעי המדיניות במוכיחם את התמיכה הציבורית הרחבה שיש כיום לשינוי המדיניות לכיוון של הגברת היקף ואיכות השירותים הציבוריים תוך צמצום חד של ממדי העוני והאי-שוויון שהשתרשו בישראל בפרט בעשור האחרון.

הפעלת תכנית מחייבת (1) הגדרה של יעד להשגה, (2) הגדרת מסגרת תקציבית להשגת היעד, (3) העלאת הצעות מעשיות, (4) הגדרת כלל לבחירת סדר עדיפות של ביצוע ההצעות, כאשר נדרש שהכלל יהיה עקבי עם הגדרת היעד. מטרת המתבווה שלנו להגדיר מסגרת כזאת.

ועדת טרכטנברג שקמה על פי בקשת ראש הממשלה עסקה בסוגיות רבות אך הוועדה לא הגדירה יעד ברור ולא ניסתה לכמת את השפעת הצעדים המוצעים או לדרגם (או לפחות חלק מהם) על פי יעד כזה. עם זאת הועדה הדגישה שרוב ההצעות המוצעות על ידה יצטרכו לבוא על חשבון סעיפי תקציב אחרים ולא במימון של הגדלת המסים. בכך הוועדה למעשה מנעה הגדלה משמעותית של המשאבים לביצוע מהפך במצב החברתי.

הצעה ראשונה של מסמך זה שהוגשה על ידי מנהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי לוועדה עוד בתחילת הדיונים מציגה מתווה לחיזוק מעמד הביניים ולצמצום עוני ואי-שוויון.

להלן מוצגות הצעות מדיניות, חלקן כבר עם סימולציה של תוצאות, עם פירוט בנוגע להשפעת ההצעות על מדדי רווחה עיקריים, תוך התייחסות לעלויות התקציב שלהן. המתווה כולל בשלב זה הצעות בארבעה תחומים: (1) ההוצאה הציבורית (חינוך, בריאות); (2) מיסוי ומימון ההצעות; (3) השכר ותנאי העבודה; (4) חיסכון וביטחון סוציאלי; (5) הצעות בתחום הדיור. בהמשך יובאו הצעות נוספות.

העלות הכוללת של הצעדים המוצעים כאן היא כ-15 מיליארד ש"ח, שניתן לממן באמצעות (1) הגברת הפרוגרסיביות של מערכות המס, (2) צמצום של הטבות אנטי-סוציאליות בעיקר בתחום המיסוי, (3) הטלת מס עזבון על עזבונות גדולים במיוחד. בכוחם של צעדים אלה להביא לשיפור מובהק בממדי האי-שוויון והעוני, בייחוד של משפחות צעירות עם ילדים.

תוצאות המדיניות נמדדות לפי מידת שיפור ההכנסה הפנויה, שכוללת מלבד ההכנסות הכספיות גם רכיבי ההכנסה לא-כספיים ככל שאלה ידועים לנו וניתנים לתרגום כספי. ההשפעות המחושבות הן קצרות מועד ולא מביאות בחשבון תגובות התנהגותיות, שינויים בקו העוני או שיפורים ארוכי טווח שנובעים מהגדלת ההון החברתי.