האם חרדים מעוניינים בצדק[ה] חברתית בישראל?
ד''ר שלומי דורון, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המכללה האקדמית אשקלון.
shlomidoron@013.net
גל המחאות החברתיות בקיץ תשע''א 2011 מתאפיין בדרישות לשינויי עומק במדיניות החברתית במספר נושאים הכוללים שינוי שיטה תקציבית ומיסוי, דיור, חינוך, בריאות, העסקה וביטחון (אישי וסוציאלי). הרצאה זו מבוססת על ניתוח טכסטואלי משווה של מסמך הסטטוס קוו, מגילת העצמאות ודוחות המחאה כחלק ממחקר איכותני ובו ניתוח טכסטואלי של דוחות והמלצות וועדות טרכטנברג וצוות ספיבק-יונה בחודשים אוגוסט-דצמבר 2011. ממצאי המחקר מלמדים כי קיימת סתירה בין הדרישה לצדק חברתי של החילונים המתבססת על השתלבות לבין עמדת החברה החרדית הרוצה צדק חברתי ללא השתלבות.זאת בשל שתי סיבות מרכזיות שהן הבסיס לקיום הקהילות החרדיות (כ 300 קהילות בארץ) בישראל וליחסים בין מדינה/חברה לבין קהילות החרדים בישראל.
ראשית, מבחינה היסטורית מסמך הדרישות של "פורום הארגונים החברתיים-לצדק חברתי" מתנגש עם שני הסכמים חברתיים-כלכליים, לאומיים והיסטוריים קודמים: הסכם הסטטוס קוו (19.6.1947) ומגילת העצמאות (14.5.1948). ממצאי המחקר מראים שהסכמים אלו יצרו שני עוגנים מרכזיים (אם כי לעיתים סותרים): מחד, שוויון זכויות וחובות בפני המדינה; עוגן זה מתייחס לצדקה במובן של תקציבים ותמיכה כלכלית תוך שמירה על מאפייני הסתגרות: חברת הלומדים, למדנות, כל החדש אסור מן התורה, פרנסה ( בעיקר נשים) ולא עבודה, השתלבות בלא טמיעה; מאידך, זכויות לקבוצות מיעוט. התפיסה החרדית הרווחת היא חיים לצד מדינת ישראל (תקציבים, גיאוגרפיה, פוליטיקה) אבל ניתוק מהחברה הישראלית (מבחינת ערכים, נורמות, תרבות, דת). עוגן זה מתייחס לצדק חברתי במובן של דרישה חרדית לקבל תקציבים בגלל מספרם היחסי באוכלוסייה (מיסוי, הקצבות, דיור, בריאות, העסקה וביטחון) אבל לא כחלק שוויוני בחברה הישראלית.
שנית, מתווה ההשקעה לקראת סדר יום חברתי כלכלי חדש יפגע במודל החיים החרדי בישראל. מודל זה שנבנה לאחר השואה מבקש לראות בחברת הלומדים כאידיאל המרכזי של החברה. שאר הדברים צריכים לתמוך בקיומו. הדרישה לצדק חברתי תפגע בראש ובראשונה בסטטוס קוו עם החרדים בישראל (למשל יצריך הפסקה וחלוקה מחדש של ההקצבות המועברות לחרדים).
בעוד החברה החילונית תראה סתירה בין הרצון של הקהילות החרדיות בישראל להסתגר מפני החברה הישראלית החילונית והדתית לבין דרישתם לצדק חברתי-כלכלי, החברה החרדית איננה רואה סתירה בין קבלת תמיכה מהמדינה לבין הסתגרות והתנתקות מהחברה הישראלית.