חקיקת תעסוקה, מס ורווחה של אנשים עם מוגבלויות בישראל – סוגיות של מדיניות, קוהרנטיות, ודמותו של אדם עם מוגבלות בעיני המחוקק
פרופ' צילי דגן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
עו"ד רוני רוטלר רח' ויצמן 26/2, תל אביב
עו"ד ליאור משאלי רח' קדם 30, שוהם 73142
פרופ' אריק רימרמן ראש הקתדרה ע"ש ריצ'רד קרוסמן, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה,
ד"ר מיכל סופר המחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שרלוט ב. וג'ק ג'. שפיצר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
Tsilly.dagan@mail.biu.ac.il ,ronirothler@gmail.com
lior712@gmail.com, rimmer@research.haifa.ac.il, soffermi@bgu.ac.il
מקורות נורמטיביים רבים (חקיקה, תקינה, הוראות מנהל) מתייחסים לאנשים עם מוגבלות בהיבט החברתי-כלכלי. ההרצאה תתבסס על מחקר שנערך על ידינו במימונו של המוסד לביטוח לאומי ואשר הוגש למוסד בדצמבר 2011. במסגרת המחקר ניתחנו את כול המקורות הנורמטיביים בישראל - כ45 חוקים, כ127 תקנות וכ214 הוראות המנהל - שמתייחסים לאנשים עם מוגבלות בהקשר של רווחה, תעסוקה ומיסוי. הניתוח היה משולב וכלל ניתוח משפטי וניתוח מזווית מדיניות-הסטורית. המחקר בחן, בין השאר, האם קיימת מדיניות כלכלית-חברתית אחידה החולשת על מנגנוני התעסוקה, הרווחה והמיסוי של אנשים עם מוגבלויות בישראל.
נמצא כי ישנם מקורות נורמטיביים רבים המתייחסים לאנשים עם מוגבלות. עם זאת, תוכנם של מקורות אלה הינו בעייתי היות וחלקן הלא מבוטל של המקורות משקפים תפיסות שליליות של מוגבלות העולות בקנה אחד עם תפיסות הגמוניות, ביו-רפואית השכיחות אף היום, לאחר חקיקת חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות בישראל. זאת ועוד, המדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות בארץ מתאפיינת באי אחידות ולעיתים בסתירות בין מקורות נורמטיביים שונים ובפרקטיקות המבטאות אידיאולוגיות שונות. ולבסוף, מבין שלושת התחומים שנבחנו, ההתייחסות החקיקתית-מיסויית כלפי אנשים עם מוגבלות היא המצומצמת ביותר ואף היחידה שלא עברה שינוי במרוצת השנים, חרף היותו משיק לשאר התחומים שבחנו ולעיתים אף שזור בהם.
מסקנות המחקר מצביעות על הצורך לשנות את התפיסות הקיימות בבסיס הדין המתייחס לאנשים עם מוגבלות בישראל כך שדיני המיסוי הרווחה והתעסוקה ישקפו מדיניות אחידה וקוהרנטית של זכות ולא של חסד; מדיניות הרואה באנשים עם מוגבלויות פסיפס אנושי עשיר המורכב מאנשים אוטונומיים, בעלי דרגות שונות של כישורים ויכולות, המסוגלים ורוצים לעצב את חייהם בכוחות עצמם ומתמודדים עם חסמים חברתיים המקשים עליהם את ההשתלבות בחברה.