אזרחות עירונית חדשה בישראל¹

גב' שני אלפסי – קקון, ביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל.

Shania@yvc.ac.il

בחברה המודרנית מצופה מהאזרח להשתתף בתהליכי קבלת החלטות בסביבתו הפוליטית ולתרום במידת האפשר לפיתוחם של חיים חברתיים. בקיץ האחרון היינו עדים לגל מחאות ששטף את המדינה והוביל למעורבות ואקטיבזם אזרחי בעיקר ברמה הלאומית ,אך להערכתי, לפעולות אלו יש קשר ישיר לתהליך הולך וגובר של השתתפות ומעורבות אזרחים דווקא ברמה המקומית. הסיבות לתהליך זה נעוצות בשני גורמים -מצד אחד היו אלו שינויים בתרבות השלטונית שהולידו יוזמות ופעולות מכיוון השלטון לשיתוף תושבים בתהליכים פוליטיים ואחרים. ומהצד השני, עולה מודעות התושבים לנושאים הקשורים לאיכות חיים וסביבה ועולה רצונם להשפיע על סביבתם הקרובה.

מחקר זה מתמקד בתהליך הזה ומנסה להגדיר ולבחון השתתפות זו בעזרת הבנת "האזרחות העירונית" בישראל, ולעמוד על הגורמים המשפיעים עליה. הגדרת המושג אזרחות עירונית נעשתה בעזרת שלושת המרכיבים הבאים: א. ההשתתפות הפורמאלית בפוליטיקה העירונית- הצבעה בבחירות, פעילות בקמפיין בחירות, יצירת קשר עם נבחרי ציבור, השתתפות בגופים מקבלי החלטות ובשנים האחרונות גם השתתפות פוליטית אלקטרונית (e- participation). ב. ההשתתפות בחברה האזרחית העירונית- פעילות התושבים במסגרות שאינן פוליטיות אך מבטאות את מעורבותם ותרומתם לטובת הקהילה והעיר בה הם חיים. ג. עמדות התושבים כלפי עירם – עמדות ויחס התושבים ביחס לעיר מגוריהם המתבטאות בתחושות שייכות ואכפתיות וכן בגאווה ונאמנות מקומיות.

בהצגת הנושא בכנס, בחרתי להתמקד בשאלת המחקר - מהם הגורמים המעודדים אזרחות עירונית , ובאיזה מידה היא מושפעת מפעילות השלטון, או לחילופין מיזמת האזרחים? בחינת דפוסי האזרחות העירונית הובילו אותנו להשערה כי היא מושפעת מששה גורמים מרכזיים, חלקם נובעים מהשלטון – דפוסי מיסוד ומנהיגות מקומית וחלקם נובעים מהאזרחים עצמם- ערכי השתתפות, צרכים, מעמד חברתי-כלכלי והון חברתי. שיטת המחקר- נערך סקר ל- 600 נשאלים בשש ערים שנבחרו בצמדים בהתאם לאשכול סוציו אקונומי, גודל ומיקום גיאוגרפי: עכו -קרית גת, נתניה-אשדוד, וחיפה –ראשון לציון. הסקר נערך באופן רנדומאלי וכלל מגוון עדתי,דתי, גילאי ומגדרי.

המחקר עדיין לא הסתיים, אך מתוצאות ראשונות של ניתוח הסקר עולה כי ליוזמות שיתוף מצד הרשות ותפיסת המנהיגות יש יותר השפעה על האזרחות העירונית מאשר לפרמטרים האחרים. עם זאת עולה כי האזרחות העירונית היא שילוב של יוזמות שלטוניות ממוסדות מחד ויוזמות אזרחיות ספונטאניות מאידך, וככל שהאזרח תופס את תפקידו כמי שאמור להיות מעורב באופן פעיל במציאות הפוליטית המקומית, כך הוא ימצא ואף ייצר אפיקי השתתפות בין אם אלו ניתנו לו על ידי השלטון ובין אם לא.

¹מתוך מחקר לשם קבלת דוקטורט מנחים : פרופ' יעל ישי ופרופ' ערן ויגודה גדות.