ניהול מתנדבים יעיל כאמצעי להעצמה אזרחית

גב' גלית ינאי ונטורה, החוג לשירותי אנוש, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

gality@yvc.ac.il

הפעלת מתנדבים היא אחד ממקורות ההון של ארגוני מגזר שלישי. הפעלה נאותה של מתנדבים, הן בצד היישומי והן בצד הערכי, עשויה להיות יסוד מכריע בהתפתחותה של חברה אזרחית. נכונות מתנדבים, כפי שמתבטאת במוטיבציה הבסיסית להתנדב היא אחד הסימנים הראשונים למעורבותם כאזרחים ולפוטנציאל הגלום בתרומתם העתידית. מכאן, כי ניהול מתנדבים יעיל חשוב לא רק בהיבט הארגוני אלא גם במימד הרחב יותר של העצמה אזרחית.

עיון במסגרות התיאורטיות הנוגעות להתנדבות מלמד, כי נקודת המבט להתנדבות משפיעה על התיאוריה המוצעת. למשל, נקודת המבט הפסיכולוגית-חברתית וניתוח ההתנדבות כפעילות גומלין הובילה למשענת תיאורטית רחבה שבחנה את משמעות ההתנדבות עבור מתנדבים, ציפיות ההתנדבות ותגמולים. הסתכלות על התנדבות כמסגרת עבודה לכל דבר, הובילה להישענות על תיאוריות ארגוניות ולבחירת מתודות המודדות שביעות רצון ועוד. גם ההתייחסות לארגוני מגזר שלישי כבעלי אפיונים דומים לאלו של המגזר העסקי הובילה להישענות על מושגים תיאורטיים וניהוליים מתחום השיווק, הגיוס ומשאבי אנוש. ההתייחסות המוצעת במחקר הנוכחי להתנדבות היא כאל מסגרת של פעילות אזרחית. תפיסה זו רואה בהתנדבות מעשה של השתתפות אזרחית וממקדת את תשומת הלב באופן שבו משקף הניהול העצמה חברתית. בכך, אני נשענת על המסגרת התיאורטית שהציע גדרון ומציעה לבחון האם וכיצד מקדם ארגון מגזר שלישי את ייעודו החברתי. תפיסה זו גורסת, שמכיוון שייעודם של ארגוני מגזר שלישי בפיתוח חברה אזרחית, מסגרת הניהול צריכה לשקף זאת ולעודד יזמות, אוטונומיה ומתן אפשרות להשתתף במערך קבלת ההחלטות הארגוני.

המחקר הנוכחי שאל מהו ניהול מתנדבים יעיל מנקודת מבטם של מנהלים. 34 מנהלי מתנדבים במועצות אזוריות וארגונים חברתיים רואיינו ראיונות עומק חצי-מובנים בשנים 2008-2009. מן הממצאים עלה, כי ניהול מתנדבים יעיל כולל 3 מימדי ניהול מקבילים: ניהול מתנדבים כניהול רגיל, הדומה באופיו לניהול עסקי; ניהול מתנדבים כניהול גמיש, המדגיש שיטות עבודה מגוונות המותאמות להרכב ההטרוגני של מתנדבים וניהול מתנדבים כניהול רגיש, המבוסס על מתן מענה מקיף לצרכי המתנדבים. באשר לתפיסה כי הניהול צריך לקדם העצמה אזרחית המחקר מעלה מספר אתגרים: התשתית הכלכלית של ארגוני מגזר שלישי מקדמת אוטונומיה אצל מתנדבים אך הרציונאל אמביוולנטי: ישנה ציפייה לאוטונומיה אך גם חוסר ביכולת אמיתית ללוות את המתנדבים. כתוצאה מכך, מתקיים יתר 'ניהול עצמי' של מתנדבים הגורם להם לשאת באחריות רבה, לקבל החלטות אך מחליש את תפקודם במסגרת הארגונית. אדון בחולשות אלו לצד התובנות שחינוך לאוטונומיה, יזמות ושיתוף בניהול חיוניים לתפקודה של חברה אזרחית ואציע מסגרת תיאורטית ראשונית להתמודדות עם סוגיה זו. בכך תצטרף הרצאה זו אל השיח על ניהול מתנדבים ולתכנון מדיניות חברתית שתסייע בצמיחתה של החברה האזרחית.