ממשלת ישראל בין צדק חברתי לבין ביטחון לאומי: האתגר והמענה

ד"ר שמואל צבאג, המחלקה לפוליטיקה וממשל, המכללה האקדמית אשקלון

Smoalzba@acad.ash-college.ac.il

מחאת האוהלים שהחלה בקיץ 2011 ובבסיסה דרישה למימוש הרעיון של "צדק חברתי" בישראל, לא דמתה למחאות שקדמו לה: בהיקף הנושאים, בתהודה הציבורית, בסיקור התקשורתי ובתגובת מקבלי ההחלטות. המחאה החברתית האחרונה האיצה בממשלה לפעול לשינוי סדר היום החברתי, אשר מחייב שינוי תפיסתי ומעשי למימושו.

להלן הצעת המחקר בשלביה הראשוניים, שבה ינותחו האינטרסים והיעדים שבבסיס צרכיה החברתיים והביטחוניים של המדינה, והדרכים למימושם. נושאים שונים וחשובים עומדים על סדר יומה של ישראל, אך בחרתי את הנושא הביטחוני מול הנושא החברתי נוכח היותה של ישראל "דמוקרטיה במלחמה", שבה תקציב הביטחון גבוה מאוד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.

בקווי היסוד של הממשלה מ- 31 במרץ 2009 בראשותו של בנימין נתניהו הוצגו עשרה סעיפים. להלן שני סעיפים מרכזיים הנוגעים להצעת המחקר: סעיף 1: "הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור". סעיף 4: "הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה."

אם כן, צמד המילים "צדק חברתי" הופיע בקווי היסוד של ממשלת נתניהו כשנתיים ורבע לפני תחילת המחאה החברתית. חובת ההוכחה למימוש הרעיון הוא על הממשלה. בצד הנושא החברתי ניצבת הסוגיה הביטחונית. כל צד מציג טיעונים לצדקת דרכו: אנשי "הצדק הביטחוני" מדגישים כי מדינת ישראל נמצאת במלחמה ולכן עליה לחזק את הצבא ולהגדיל את תקציב הביטחון. מנגד, אנשי "הצדק החברתי" טוענים כי יש לחזק את מעמד הביניים ולצמצם את היקפו של המעמד הנמוך. מול שני אלה ניצבת הממשלה שעליה לקבל החלטות ולממשן.

לאור זאת, שאלות המחקר הן: כיצד יכולה הממשלה בראשות נתניהו הנשענת על בסיס קואליציוני שבעיקרו ימין פוליטי ותפיסה של ימין כלכלי להיענות לדרישות המחאה החברתית ? האם הממשלה בראשות נתניהו תוכל לקיים בנושא החברתי באופן יעיל את סעיף 8 בקווי היסוד שלה: "הממשלה תפעל לקידום רפורמות ממשליות לשיפור היציבות והמשילות".

זווית המחקר דרכה ייבחנו שאלות אלה היא מדעי המדינה. לפיכך, נבקש לנתח את הדרכים לפתרון הדילמה החברתית-ביטחונית על בסיס רקע תיאורטי שיתמקד בליברליזם כלכלי, ניאו ליברליזם, ריאליזם, ניאו ריאליזם, מדינה סוציאל דמוקרטית ומדינת רווחה. הניתוח ייעשה על בסיס שיטת מחקר של ניתוח תוכן איכותני שתתמקד בעיקר על מקורות ראשוניים ובכללם: מסמכים, דיונים בכנסת ובוועדותיה הרלוונטיות, החלטות ממשלה, דו"ח טרכטנברג, הסכמים קואליציוניים, קווי יסוד של הממשלה ועוד.