לידתה של מדיניות כלפי אנשים חסרי בית בתקופה של מחאה בתחילת שנות התשעים והתפתחותה מאז ועד היום

ד"ר שמוליק שיינטוך, ביה"ס לעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית ספיר

shmulik@gmx.net

למרות חשיבות הדיור לחיים האנושיים, הזכות לדיור היא בין הזכויות הפחות מקוימות ברחבי העולם. בשל כך נאלצים המוני ילדים, ילדות, נשים וגברים לחיות בתנאים מחפירים על מדרכות, ליד מפגעים סביבתיים, בשכונות עוני, בגנים, במכוניות, בכלובים, על גגות, מתחת לגשרים, בבניינים נטושים או על אדמות השייכות לאחרים.

הוראה 33 לפרק 3 בתקנות העבודה הסוציאלית – "הטיפול באוכלוסיית דרי הרחוב", מהווה את המדיניות המרכזית כלפי אנשים חסרי בית בישראל מאז שפורסמה לראשונה בשנת 1996 ועד היום. מדיניות זו עוצבה בין השאר תחת השפעתה של מחאת הדיור של קיץ 1990. בתקנות מתקיימת הפרדה ברורה בין מי שהוגדרו כ"דרי רחוב" למי שהוגדרו כ"חסרי דיור". הפרדה זו משפיעה מאז ועד היום על השירותים שכל אחת מאוכלוסיות מוגדרות אלה מקבלת ממוסדות שונים כגון משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי.

מחאת האוהלים של חסרי הדיור בקיץ 1990 הקיפה בשיאה למעלה מאלפיים משפחות בכ-70 "התנחלויות" ב-48 יישובים בישראל. היא נמשכה במהלך כל החצי השני של שנה זו. תקופה זו הייתה תקופה מעצבת מבחינת המדיניות כלפי אנשים חסרי בית בישראל. בצמוד לתקופה זו גם הוטבע המונח "דרי רחוב" לשם הבחנה בינם לבין אנשי האוהלים "חסרי הדיור".

המחקר המשמש בסיס להרצאה התקיים בין השנים 2010-2006 בגישה איכותנית היסטורית. במסגרת המחקר נבחנו בעיקר מסמכי מדיניות רלוונטיים. אלה אפשרו לבחון את המדיניות כלפי אנשים חסרי בית בין השנים 2010-1948. נמצא כי תמיד היו אנשים חסרי בית במדינת ישראל, וכך היה עוד לפני הקמתה. היקף התופעה כיום אינו ידוע לאשורו היות ולא נבדק. קיימים נתונים חלקיים לגבי היקפה במסגרת המספרים הידועים על אוכלוסיית דרי הרחוב המטופלת על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

מהמחקר עולה כי רעיון המדיניות המרכזי אשר השפיע על בניית המדיניות כלפי אנשים חסרי בית לאורך השנים הוא "רעיון השיקום". שיקום ככלל פונה למרכיבים אישיים אשר הביאו את האדם להיות חסר בית, תוך התעלמות מהגורמים המבניים, אשר הספרות מצביעה עליהם כגורמים המרכזיים לתופעת חסרי הבית, כגון מצב הדיור והתעסוקה וגובה הקצבאות הקיימות. בנוסף, ניתן להצביע על ההגירה כגורם אשר השפיע על הגידול במספרים של אנשים חסרי בית בישראל, במיוחד במחצית הראשונה של שנות התשעים.

בהרצאה יוסברו הקשרים בין מחאת האוהלים, הטבעת המונח "דרי רחוב", ההבחנה בין "דרי רחוב" ל"חסרי דיור", והמדיניות - המבוססת על רעיון השיקום - שנבנתה למען מי שמכונסים תחת הגדרת "דר רחוב".

עד היום כמעט ואין התייחסות אקדמית למדיניות כלפי אנשים חסרי בית בישראל. המחקר המדובר בא לשנות מצב בעייתי זה. זאת תוך התייחסות לארבע רמות התערבות באופן משולב: מניעה, התערבות מוקדמת, התערבות בשעת חירום ואסטרטגיות התערבות לטווח ארוך, אשר לפחות בחלקן מיושמות במדינות בהן מוכרת התופעה באופן נרחב.