מחאה חברתית: מי, כמה ולמה

גב' יסכה מוניקנדם-גבעון, הפקולטה לניהול, אונ' בן גוריון בנגב

ד"ר עידית בליט-כהן, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האונ' העברית בירושלים

yiscam@gmail.com, edithb@012.net.il

החברה האזרחית היא מרחב משמעותי בו ניתנת לאזרחים ההזדמנות לפעול ולהשמיע את קולם. יחד עם זאת, לא כל אזרח בוחר להתנדב ולהיות מעורב בעשייה חברתית. באפשרותו של האזרח הבוחר להיות מעורב, לתת שירות (כגון חלוקת סלי מזון או מתן עזרה בשיעורי בית). אך באפשרותו גם להשפיע על תהליכי קבלת החלטות ולפעול באופן יזום למען מטרה מסוימת (פתיחת סניף של בית תמחוי או ארגון מאבק להעלאת שכר המינימום). מתנדבים הנוקטים בסוג זה של פעילות מכונים "פעילים". ניתן למצוא פעילים כאלה בוועדות היגוי במתנס"ים, בוועדי הורים, בקבוצות סנגור עצמי, במחאה חברתית ועוד. עיקר עיסוקם של הפעילים הוא בייזום, תכנון, ארגון, מחאה או הפעלה קהילתית.

סוגית המוטיבציות של פעילים נידונה רבות במחקרים בתחום העבודה הקהילתית בשנים האחרונות. אך שאלות רבות נותרו פתוחות. מחקר זה מספק מידע חדש בנוגע לשאלת המוטיבציה של פעילים קהילתיים בכלל והפעילים הקהילתיים העוסקים במחאות חברתיות בפרט. כמו כן המחקר ינסה לטייב את הגדרת המונח "פעיל קהילתי". במסגרת המחקר הוגדרה פעילות מחאתית כפעילות הכוללת יציאה להפגנה, החתמה על עצומה וארגון חרמות.

מטרות המחקר לברר: א. מה מניע ומנבא את בחירתם של הפעילים הקהילתיים בפעילות מחאתית. ב. מה הן תפיסותיהם של הפעילים הקהילתיים כלפי מדיניות חברתית. ג. מה הם מאפייניהם הסוציו-דמוגרפים של הפעילים הקהילתיים. המחקר נערך בחודשי הקיץ בשנת 2006. 350 שאלונים הופצו במדגם נוחות, מתוכם התקבלו 123 שאלונים שמישים. השאלונים מולאו על ידי פעילים מאזור המרכז וירושלים, העוסקים במגוון תחומים וארגונים, ביניהם: ועדי בתים, ארגוני סנגור, ועדי הורים, עמותות ולשכות רווחה. המחקר בוצע באמצעות שאלון סגור שבדק את סוג הפעילות, המניעים לפעילות, תפיסת מדיניות חברתית ומאפיינים סוציו-דמוגרפים. נמצא כי בקרב משתתפי המחקר המניע הערכי, הגיל ומצבם הכלכלי של הפעילים נבאו את מידת השתתפותם בפעילות מחאתית. בניגוד למשוער, נמצא כי אין קשר בין תפיסות שמאל וימין חברתיות למידת פעילותו של הפעיל הקהילתי, וכי אין קשר בין השכלתו ודתיותו של הפעיל לסוג הפעילות בה בחר. חשיבותו התיאורטית של המחקר ביכולתו לבסס המשגה טובה יותר של פעילותו של הפעיל הקהילתי הבוחר באסטרטגיות של מחאה חברתית, וביכולתו להגדיר את המנבאים לפעילות זו. בחינתם של ממצאי המחקר יכולה לסייע בהבנת המאפיינים של אזרחים המובילים פעילות מחאתית בכלל, ובהבנת הפעילים שהובילו את המחאה החברתית שהתרחשה בארץ בקיץ 2011. הבנת המניעים והמאפיינים של פעילים קהילתיים העוסקים במחאה ציבורית יכולה לתרום רבות להפעלת הפעילים בצורה יעילה, בפרט בימים אלה, בהם הציבור מתעורר ופועל לשינוי הסדר החברתי. בניהול נכון ומתן הזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות, תנתן לחברה האזרחית האפשרות להניע תהליכים ולשנות את חיי הפרט וקהילתו.