ארצי ומקומי - מחאה ארצית ושלטון מקומי- ישראל קיץ 2011

ד"ר נורית השמשוני יפה, המכללה האקדמית ת"א יפו, וחברת מועצת העיר פרדס חנה כרכור

nurithas@mta.ac.il

מחאת האוהלים בקיץ 2011 החלה במחאה על עליית מחירי הדיור בתל אביב ופרצה את גבולותיה לעשרות מאהלים ברחבי המדינה. ההתפשטות הגיאוגרפית של המחאה לוותה בהתרחבות מושאי המחאה, ובהתרחבות מעגל המשתתפים. מחוץ לתל אביב הוקמו כ- 40 מאהלים שונים בגודלם, בהיקפם, וביושביהם. המחקר יבחן את הדינמיקה של מחאה מקומית, הפועלת במרחב מקומי, אך המכוונת כלפי מוסדות המדינה. ייחודו של מחקר זה הוא בתיאור וניתוח מערכת יחסי הגומלין שבין מאהלי המחאה לבין רשויות השלטון המקומי. המחקר החל בקיץ 2011 והוא מצוי בתהליך וטרם הגיע לסיום. המחקר מספר את סיפורה של מחאה מקומית אחת בישוב אחד במרכז הארץ, מחאת מאהל פרדס חנה כרכור.

הקצאות לנושאים חברתיים, השקעה בחינוך, ברווחה, בפתרונות דיור –הם מנושאי הפעילות המרכזיים של שלטון מקומי, אך הוא אינו מצטרף ( ברובו) ו/ או תומך במחאת קיץ 2011. מדוע זה קורה?

המחקר יעמוד על מארג הקשרים בין המאהל והרשות המקומית, כאשר מחד מתקיים שיתוף פעולה והסכמה ומאידך חוסר סובלנות וניכור. המחקר בוחן את אסטרטגיות הפעולה של המחאה המקומית, כמו גם של קברניטי השלטון המקומי תוך כדי שימוש במתודולוגיה איכותנית המדגישה את הנרטיבים השונים של המחאה. השימוש במחקר נרטיבי כלימוד הדרך שבה מושאי המחקר (יושבי מאהל המחאה וראשי השלטון המקומי) חווים באופן שונה אירוע זהה, משמש בידי אמצעי על מנת לבחון את הקשרים שבין השלטון המקומי וקבוצת התושבים מובילת המחאה. המחקר הנרטיבי מאפשר את סיפורה של המחאה באופן שבו מקורות המידע השונים הם חלק ממציאות מורכבת ורב ממדית, אך ללא הבחנה היררכית. "הנרטיב" במובנו הבסיסי קיים, ישנם המספרים או זוויות הראייה, יש דמות אחת או יותר

(המוחים, היושבים במאהל וחבריהם ופרנסי העיר) ויש עלילה- היא התפתחות המחאה. סיפור הנרטיבים השונים, הוא כלי מחקר ההולם ככפפה ליד תיאור קשרי חברה ושלטון הנושא עמו מסר של שינוי חברתי.

תרומתו של המחקר מתרכזת בקשרים שבין שלטון מקומי והציבור, תוך שהוא מדגיש את בעיותיו המבניות של שלטון מקומי וקשריו עם השלטון המרכזי בארץ ועם המערכת הפוליטית הארצית . בעוד שמחאת קיץ 2011 הפיחה אופטימיות בקרב התרים אחר הוכחות לקיומה של חברה אזרחית בישראל ולרוחות של שינוי חברתי, הרי שהתנהלות השלטון המקומי מצביעה על קושי בהסתגלות לשינוי, ומידה יתרה של שמרנות.