Untitled Page

מהו החברתי בבלוג הקהילתי העוקץ?

גב' בטי בנבנישתי, החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב

במסגרת גל המחאה החברתית ששטף את ישראל בקיץ 2011, עלתה מקרב המוחים שורה של דרישות חברתיות שהתלכדו לכדי קריאה משותפת ל'צדק חברתי'. הדיון סביב המושג 'צדק חברתי' התעורר בעשורים האחרונים של המאה ה- 20 בעקבות תיאוריית הצדק שניסח ג'ון רולס, בה הציג עקרונות של צדק אוניברסאלי שיעניקו חופש לפרט. תיאוריה זו עוררה עליה ביקורת חריפה מצד הוגים אשר סבורים כי הפרט אינו חופשי כיוון שהוא מעוגן בהקשר הקהילתי והתרבותי בו הוא פועל. בדיון שבין רולס למבקריו עולה השאלה איזו פוליטיקה ראוי לקדם: פוליטיקה של חלוקה שתעסוק בפיתוח דרכים לחלוקת משאבים צודקת לאינדיבידואלים, או פוליטיקה של הכרה שתתמקד בדרישה להכרה בזהויות קבוצתיות, מגדריות ואתניות. דיון זה מכונה על ידי ההוגה ננסי פרייזר "דילמת החלוקה וההכרה".

הבלוג הקהילתי העוקץ, אשר החל את דרכו באינטרנט באוגוסט 2003, הוא מרחב בו מתחולל דיון אשר מעניק פרשנויות שונות למושג 'צדק חברתי' מתוך עיסוק בדילמת החלוקה וההכרה. קהילת העוקץ כוללת מאות כותבי פוסטים (מאמרים), כאלפיים קוראים מידי יום ואלפי מגיבים קבועים ומתחלפים. רבים מחברי הקהילה פועלים באקדמיה, בפוליטיקה האזרחית ובתקשורת. המאפיין של הפוסטים בבלוג הוא עמדתם הביקורתית כלפי המדיניות החברתית בישראל.

במסגרת מחקר אתנוגראפי אשר התקיים בין השנים 2006 – 2008, בחנתי את האופן בו מגדירים חברי קהילת העוקץ את החברתי, תוך שהם נעים בין הכיכר הוירטואלית לכיכר העיר. המחקר התבסס על גישת המחקר שמציעה "תיאוריית שחקן רשת" (ANT) ובחן את הרשת בה פועל העוקץ ואת יחסי הגומלין שמקיימים חברי הקהילה עם גורמים שונים בה וסביבה. איסוף המידע כלל ניתוח טקסטים שהתפרסמו בבבלוג; בחינה איכותנית של הקישוריות המופיעות בו; תצפיות משתתפות בפעולות מחאה שפורסמו בו; 28 ראיונות עומק; וסטטיסטיקה תיאורית של התפלגות הפוסטים בבלוג.

הכותבים בעוקץ משתמשים באינטרנט להפצת מידע ופרשנות המייצרים רפלקסיביות מתמדת כלפי האופן שבו מתארגנת החברה וכלפי השאלה 'מהו החברתי?'. הסוציולוג אולריך בק מכנה את דרך הפעולה הזו פוליטיקה חדשה, שהיא פעולה שבאמצעותה מבקשים הפרטים בחברה להשפיע על עיצוב היחסים החברתיים באופן שלעיתים מאתגר את הסדר הממסדי.

בהרצאה זו ברצוני להציג את האופן שבו הכותבים בעוקץ מוחים כנגד הסדר החברתי תוך שהם מציגים תכנים שאינם זוכים לחשיפה ציבורית, משתמשים באופני ייצוג בלתי אמצעיים ומציעים אלטרנטיבות לאופן שבו יש לארגן את החברתי. בפעילותם הם משבשים את החלוקות הסוציולוגיות המוסדיות שבין החברה לפרט, בין האישי לציבורי ובין פוליטיקה של חלוקה ופוליטיקה של הכרה. זהו שיח שהמרכיבים ממנו באו לידי ביטוי גם בדרישה לצדק חברתי שהוצגה במחאה של הקיץ האחרון.